POLYGWEB מאמרים

  • מה בין אמת לשקר?
  • פוליגרף
  • השפעת ההתרגשות על ממצאי בדיקת הפוליגרף
  • האם ניתן להערים על בודק הפוליגרף?

מה בין אמת לשקר ?

אמת ושקר הם חלק מתחומי המחקר של הלוגיקה הפילוסופית ושל תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה). למשפטים, פסוקים, טענות, קביעות, רעיונות, אמונות, וכו' יכול להיות ערך אמת (ואז הם נקראים "נושאי אמת", "בעלי ערך אמת", או "אמיתיים") או ערך שקר ("בעלי ערך שקר", "שקריים").

ישנן כמה תאוריות בדבר האמת והשקר שפותחו בידי פילוסופים ולוגיקנים. בהן:
  • תורת הברירות טוענת שהאמת ניכרת מעצמה, ואינה צריכה ראיה.
  • תורת ההתאמה של האמת גורסת כי האמת תואמת למציאות האובייקטיבית. לפיכך, טענה היא אמיתית רק במידה והיא מביעה את מצב העניינים בעולם.
  • תורת העקביות (קוהרנטיות) רואה באמת כל דבר התואם לקבוצת טענות כלשהי (כלומר, נובע מהן). בדרך-כלל קבוצת הטענות היא כזו שתתאר את העולם האמיתי באופן הטוב והשלם ביותר, לדעת בוחריה.
  • תורת הקונצנזוס רואה רק בדברים, שקבוצה של מומחים בנושא הסכימו עליהם שהם נכונים, אמת.
  • פרגמטיזם רואה "אמת" בהצלחה של תוצאות מעשיות של רעיון.

ניתן לפרש כל אחת מהתורות הללו כהגדרה של טבעה הבסיסי של האמת (ומכאן גם של השקר), או כקריטריון לקביעת ערך האמת של טענות ומשפטים.

פוליגרף

פוליגרף (בכתיב לטיני: Polygraph) הוא מכשיר אשר נועד לקלוט את תגובותיו הבלתי רצוניות של בן אדם כדי לבדוק אם הוא משקר. שם נפוץ נוסף למכשיר הוא "מכונת אמת". הפוליגרף משמש בעיקר בחקירה פלילית, אך משמש גם במבדקי תעסוקה ובאבטחה.

מקור השם פוליגרף בא מיוונית ומשמעו רב (פולי) רישום (גרף). מדובר במכשיר שהומצא בשנות ה-20 של המאה ה-20 בארצות הברית לצורך אבחון אמת או שקר. הפוליגרף מבוסס על ההנחה שכאשר אדם משקר, מתרחשים בגופו שינויים פיזיולוגיים בלתי נשלטים כגון: עלייה בלחץ דם, שינוי בקצב הדופק ושינוי במוליכות החשמלית של העור.

הידעת?

אחד מכל חמישה אנשים שניגש לחקירת פוליגרף עומד להמצא דובר שקר על אף שדיבר אמת. POLIGWEB יאפשר לך להחליט – האם כדאי לגשת למבחן ומה הסיכויים שלך לעבור אותו בהצלחה!

עקרונות הפעולה - כללי

שיטת האבחון הנפוצה ביותר באמצעות פוליגרף הינה באמצעות שאלות בקרה השוואתיות מסוג "שקר קרוב לוודאי" (Probable lie). בפני הנבחן בפוליגרף מוצגות שאלות משתי קטגוריות: שאלות רלוונטיות ושאלות השוואה. כמו כן משולבות במבחן שאלות סרק, מהן מתעלם לחלוטין הבוחן במהלך בדיקת התוצאה.

השאלות הרלוונטיות

השאלות הרלוונטיות הינן שאלות ישירות על נושא החקירה. דוגמה לשאלה רלוונטית במקרה של חקירת הדלפת חומר חסוי ממקום עבודה יכולה להיות: "האם העברת מידע חסוי השייך למעביד לגופים שלא מורשים לקבלו?", "האם ניסית להשיג מידע חסוי מעבר לדרישות תפקידך?" וכו'. יש חשיבות לכך ששאלות המהות ינוסחו בצורה הוגנת ועניינית. במקרה הנ"ל רצוי להימנע, לדוגמה, משאלות בסגנון "האם היית בקשר כלשהו עם גורמים המתחרים עם מקום העבודה?".

הנבחן צריך לקבל את רשימת השאלות הרלוונטיות מראש, ולעבור עליהם לפחות פעם אחת ללא חיבור למכשיר הבדיקה. זאת כדי להקטין במידת האפשר את תגובות הלחץ הטבעיות של הגוף מעצם העובדה שהוא נתקל בשאלה שעלולה לעלות לו במקום עבודתו, בין אם אכן אחראי להדלפה ובין אם לאו.

שאלות ההשוואה

שאלות ההשוואה הינן שאלות שמטרתן לייצר תגובת רגשי אשם בנחקר ללא קשר לסוגיה שבגינה הוא הגיע להחקר. השאלות יהיו מהסוג שמטרתן לעורר אי נוחות אצל כל אדם בוגר, שכן כולנו אנושיים. כדי להעלות את רמת אמינות הלחץ יש חוקרי פוליגרף שמדגישים בפני הנחקר את החשיבות של אמירת אמת מוחלטת, ללא כל סטייה, ולו גם הקטנה ביותר. שאלות הביקורת יהיו מהסוג של "האם אי פעם שיקרת?", "תאר את כל הפעמים שבהן לקחת דבר, אפילו עט, שלא היה שלך" וכדומה.

שאלות הסרק

שאלות אלו נשאלות על דברים ידועים שאין כל סיבה לשקר לגביהם. אלו עשויות לכלול את שם הנבחן, כתובתו, מספר ילדיו וכולי. לפעמים מתבקש הנבחן לשקר במכוון לגבי חלק משאלות אלו. מטרת שאלות אלו הינה הגברת האמון של הנבחן בתהליך, ועל ידי כך גם הגברת התגובה שלו לשאלות הביקורת ולשאלות המהותיות. בין אם התבקש הנבחן לשקר על שאלות הסרק ובין אם לאו, שאלות הסרק אינן נחשבות בתהליך ניתוח התוצאות ואינן משוקללות בבחינת מסקנות החקירה.

השפעת ההתרגשות על ממצאי בדיקת הפוליגרף

כותב המאמר הוא בודק מנוסה שביצע כבר עשרות אלפי בדיקות במשך למעלה מ30 שנה.

לא פעם נשאלת השאלה, מה היא מידת ההשפעה של התרגשות במהלך בדיקת פוליגרף?
מועמדים שאמורים לעבור בדיקת פוליגרף חוששים שלמרות היותם דוברי אמת יאובחנו כדוברי שקר רק בגלל התרגשות יתר.

גם מעסיקים, עורכי דין, מנהלי משאבי אנוש ואפילו שופטים מתלבטים אם להשתמש בפוליגרף ככלי לאבחון שקר או אמת בשל החשש שמא נבדק דובר אמת יאובחן כדובר שקר רק בגלל ההתרגשות בה יהיה נתון מעצם המעמד ולא בגלל היותו משקר.

ובכן לתשומת לבך:
התרגשות בבדיקת פוליגרף הינה התנהגות אוטונומית מובנית וידועה ואין כלל כדי להשפיע על ממצאי הבדיקה. גם אם הנבדק דובר האמת יתרגש מאד בבדיקת הפוליגרף הוא יאובחן כדובר אמת.
לידיעתך, מכשיר הפוליגרף קולט ורושם בו זמנית התנהגויות של מספר מערכות פיסיולוגיות, הפועלות בגוף באופן אוטונומי (עצמאי ללא שליטה). בכל התחלה של רישום הפיסיולוגיה של הנבדק נקבע אוטומטית מצבו הפסיכו פיסיולוגי או במילים אחרות מצב הלחץ בו הוא נתון (גם רגשי וגם פיסיולוגי) ומצב זה משמש כבסיס להשוואה בהמשך הבדיקה.

מכאן מתקיימים שני כללים פשוטים שאותם צריך להפנים:

  • אם נבדק עונה תשובת אמת לשאלה שמופנית אליו, אינו משקר, אינו מסתיר ואינו חושש מהאמת הרי שהתגובות הפיסיולוגיות שיקלטו וירשמו על ידי מכשיר הפוליגרף, מאותן מערכות שנבדקות, תהיינה בתחום מצבו הרגיל בזמן הבדיקה.
  • אם נבדק משקר לשאלה שמופנית אליו, חושש מגילוי האמת, מפחד מסנקציה שתופעל נגדו כתוצאה מחשיפת האמת, הרי שהתגובות הפיסיולוגיות שיקלטו וירשמו על ידי מכשיר הפוליגרף, מאותן מערכות שנבדקות, תחרוגנה משמעותית מהתחום הרגיל בו הוא נמצא בזמן הבדיקה. תגובות חריגות אלה מתרחשות באופן לא רצוני כתוצאה מפעולה אוטומטית של מנגנון ההגנה המצוי אצל כל אחד ואחד מאיתנו.

כך שלסיכום ניתן לומר שהתרגשות לפני בדיקת פוליגרף ובמהלכה הנה התנהגות טבעית לחלוטין שאינה אמורה להטות את תוצאות הבדיקה.

ככל שבודק הפוליגרף מנוסה יותר ומיומן יותר הוא יודע להסביר את האמור לעיל לנבדק, עוד בטרם הבדיקה. בודק מקצועי יודע להשתמש בטכניקות מקצועיות שונות על מנת לנטרל את כל החששות שמתעוררות ואף להדגים את אופן פעולת המערכת עוד לפני ביצוע הבדיקה עצמה.

האם ניתן להטות ממצאים של בדיקת פוליגרף?

ככלל לא ניתן "לרמות" בבדיקת פוליגרף ולהטות את הממצאים (בדרך כלל דוברי השקר) אם כי יכולים להיות חריגים.

כידוע הנחת היסוד העומדת בבסיס בדיקות הפוליגרף היא כי כאשר אדם רגיל מן הישוב, פוחד מהאמת ו"נאלץ" לשקר, חלים בגופו מספר שינויים פיזיולוגיים בלתי רצוניים, הנובעים מפעולתה של מערכת העצבים הסימפטומטית, שאין לו שליטה עליהן(מנגנון הגנה).

אותן מערכות הנמדדות במהלך בדיקת הפוליגרף הן לחץ הדם, הדופק, שינויים בנפחים בבית החזה וההתנגדות החשמלית של העור.

טכניקות הבדיקה השונות ובעיקר המתקדמות מושתתות על השוואות בעוצמות סוג ואופי התגובות הנקלטות מהנבדק בנותנו תשובות לסוגי השאלות השונים המוצגים לו בבדיקת הפוליגרף.

תיאורטית בלבד, אם נבדק מתמצא בטכניקות הבדיקה השונות, מבין ויודע מראש איך ובאיזה שיטה ייבדק וכיצד יקבע הבודק את תוצאת הבדיקה, יודע ומסוגל לבצע לייצר שינויים פיסיולוגיים מלאכותיים בעיתוי ובמקומות "הנכונים" מבלי שהבודק יבחין שמדובר בהתנהגות תגובה בלתי טבעית, הרי שאז יתכן ויצליח להטות את ממצאי הבדיקה.

לצד דברים אלה יש לציין כי כיום בודקי הפוליגרף לוקחים בחשבון התנהגויות מלאכותיות שכאלה, אם על ידי שימוש במכשור מיוחד ואם על ידי תצפית על הנבדק במהלך ותוך כדי הבדיקה.

הטענה כי ישנם נבדקים המסוגלים להשפיע במכוון על המערכת העצבים הסימפטטית והפרהסימפטטית שלהם ולשנות כרצונם את הפרמטרים הנמדדים, הינה חסרת תימוכין ואיננה מבוססת.